בצעדים שלווים אצעד לי, אל דרכי האופל, זה מושך אותי, זה מגיע.
אני כבר שם, בדיוק, אבל איני מרוכזת, זה חזק ממני.
אל תוך החושך המוחלט לי אזרום כנהר, ואת תחושת הפחד ארגיש בעורקי לעולם אין אוכל לשוב חזרה, אני כבר אכן שם.
ראשי פגום, וכואב ולא נותרה לי ברירה אלא להמשיך, איני יכולה לחזור אחורה.
כל צעד קטן אחד.
כל צעד לאחור.
אפול לתוך התהום.
ואראה את זה.
מולי.
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה