הלכתי לי בנינוחות ובשקט אל ביתו של קים, האוויר היה כל כך רך והרגשתי כל כך נפלא.כבר דמיינתי איך הוא יגיב כשאכנס אל ביתו והוא יגיב בחיוכו המקסים, כבר לא יכולתי לחכות לרגע הזה. אני שמחתי.בעודי הולכת, ראיתי את ביתו ניצב בקצה הגבעה. רצתי אליו כה שיותר מהר והייתי מאושרת.עמדתי בפתח הדלת, ונקשתי בדלת. אף אחד לא ענה. כעבור כמה דקות, נקשתי שוב בדלת."יש כאן מישהו?" אמרתי.איש לא ענה.ניסיתי לפתוח את הדלת. למשלי היא היתה פתוחה."קים?" צעקתי.אף אחד לא ענה.עליתי במדרגות המובילות לחדרו, שום מחשבות לא התרוצצו בראשי, והפעם, הייתי מתוחה.עליתי לאט לאט, רעדתי קלות.עמדתי מול דלתו של קים, דפקתי בדלת."קים? אתה כאן?" אמרתי בקול חלש.פתחתי את הדלת, לאט לאט."ק... ק... קים?" אמרתי בגמגום. ליבי קפץ מרוב תדהמה ועיני נפערו לרווחה."ל... ל.... לא.. יאמן!" לחשתי.
-------------------------------------------
חלק שני-ראיתי את זה. ראיתי את קים תלוי, עיניו היו פעורות לרווחה, ופניו נראו חיוורות. הוא תלה את עצמו. הבנתי.זה היה חוט ברזל, אחד מהאוסף שלו. נדהמתי. אין לי מושג כמה זמן בהיתי בו, כנראה יותר מדקה. לא יכולתי לקלוט את העובדה הזאת.אני כל כך אהבתי אותו, יותר מכל דבר אחר בעולם. ועכשיו... הוא מת. כן, הוא התאבד.רעדתי. הרגשתי את הצמרמורת גוברת בתוכי, לא יכולתי לבכות מרוב הלם.אחרי זה, שמתי לב לחדרו המבולגן, על מדפו היה פתק. לקחתי אותו, הוא היה מקופל ופתחתי אותו, כרגיל; קים תמיד אהב לקפל ניירות יותר מדי,ואני זוכרת שבשיעורים כשהעברנו פתקים תמיד הייתי תקועה עם 'איך לעזעזל פותחים את זה?'.על הנייר היו סימנים מרוב הקיפולים, ועליו זיהיתי את כתב ידו של קים.קראתי באטויות ובהתרגשות את הפתק, ידי רעדו."אני מצטער. אני כל כך מצטער בפנייך, אמה. אך לא היתה לי ברירה.אני עשיתי את זה, כי אני אוהב אותך, ואת אף פעם לא אהבת אותי, וכמה שניסיתי לרמוז לך את לא התייחסת אליי, אז הבנתי שאין מאמציםואני לא שווה אותך, וזה גורלי, למות.עכשיו אני כבר מת, בזמן שאת קוראת את המכתב הזה, אוהב אותך לנצח,קים."'אבל אני כל כך אהבתי אותו!' חשבתי.לא יכולתי לסלוח לעצמי... גרמתי לאדם יקר לי למות, בגללי.
--------------------------------------------------------------------------
הייתי כבר למעלה בגג... הרוח היתה נעימה ורכה, בדיוק כמו קודם....ופשוט הרגשתי נפלא שיגעון... ונתתי לגוף שלי ליפול... השתחחררתי.'אלה היו חיים נפלאים' חשבתי.קפצתי.הסוף.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה