רחוב האימה שמופיע בחלומותי

אני יוצאת מבייתי, השמיים חשוכים למראה, רוחות לילה מלטפות את עורפי, גופי רגוע ונינוח.
היני מתקדמת לאט לאט, לעבר רחוב האימה, אשר תקף אותי בחלומותי ולא איפשר לי לישון.
וכעת, אגלה את הסוד, מה באמת הולך שם?
הלכתי לאט לאט, התחלתי לרעוד.
שמעתי את יללת הרוחות השורקת מבעד לאוזני, ואת שירי האבל של המתים אשר מתאבלים על חיהם בבית הקברות. עצרתי.
"אולי כדי שאחזור?" מילמתי לעצמי בלחש "כנראה זה גרוע יותר".
אך רגלי, הובילו אות בכח, בחזקה. ניסיתי לדחות אותן, אבל ללא הצלחה. הם משכו אותי, זה היה חזק ממני.
המשכתי ללכת, נכנעתי לרגלי, הרוח התחזקה ושימלתי התעופפה. קפאתי.
המשך יבוא.